מהם הפרמטרים שקובעים את חוזקה של כתבה שלילית בתוצאות החיפוש?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
שליחה במייל
שיתוף ב print
הדפסה

בכל יום מתפרסמות אלפי כתבות ברחבי האינטרנט – אתרי חדשות, בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי מבזקים ופורומים שונים. חלק מאותן כתבות, מכילות מידע שלילי על אדם מסוים או על חברה מסוימת, ועלולות להסב נזק משמעותי לו או לה. 

כחלק משירות ניהול המוניטין האינטרנטי שאנחנו ב-eBrand מציעים, אנחנו בודקים את תוצאות החיפוש של אותו לקוח, מנתחים כל פרסום וכתבה שמופיעים, ומחליטים ביחד עם הלקוח מה שלילי, מה ניטרלי ומה חיובי. ברוב המקרים, ישנן מספר כתבות שליליות שגורמות נזקים ובעיות ללקוח, ובעקבות כך עולה הצורך להדחיק או להחליף אותן בכתבות חיוביות. 

אז איך קובעים מהו החוזק של אותה כתבה שלילית?

במסגרת הישיבה הדו שבועית שלנו, העלנו מספר פרמטרים לזיהוי וניתוח של כתבות שליליות. כל הפרמטרים מתבססים על עבודה ממושכת וארוכה על כתבות שליליות, תוך שאיפה להדחיק ולהחליף אותן. הסעיפים הרשומים מטה קשורים הן לפן התוכני, והן לפן הטכני, ונכתבו בייעוץ מנהלי התוכן והאופטימיזציה. 

  • האם האתר חזק ומוכר? מהי מידת החוזק של האתר בו מופיעה הכתבה? האם מדובר באתר גדול כמו YNET, מאקו או וואלהNEWS? 
  • תאריך הפרסום – כמה זמן חלף מרגע פרסום הידיעה? פרמטר העדכניות חשוב במקרים של פרסום כתבה שלילית. ניסיון העבר מלמד שהחלפת כתבה שלילית בת מספר שנים תהיה מהירה יותר מכתבה חדשה וצעירה.
עברו כמה שנים מיום פרסום הכתבה...
  •  חיזויי חיפוש בגוגל – האם ההשלמה האוטומטית של גוגל מציגה ביטויים שקשורים לכתבה? למשל “ישראל ישראלי YNET”. במידה וכן, הכתבה נחשבת ל”חזקה” ולמחופשת. 
  •  קישורים פנימיים וחיצוניים שמובילים לאייטם – האם הכתבה פורסמה באתר החדשות בסייד-בר? האם היא מוצגת בתור “לקריאה נוספת” או שמפנים אליה מתוך האתר?
חיזוי תוצאות חיפוש והשלמות אוטומטיות
  •  שם הלקוח בכתבה – היכן השם מופיע? האם בכותרת, בכותרת משנה, בתוך הטקסט או בכלל בתור טוקבק? כמה פעמים מופיע השם? ככל שהשם מופיע יותר פעמים, כך הכתבה נחשבת ל”חזקה” יותר.
  • טוקבקים – כמה תגובות מופיעות בתחתית הכתבה? באיזו תדירות מגיבים לכתבה? האם התגובות חיוביות או שליליות?
השם בכותרת, יש תמונה בראש הכתבה | טיים אאוט נכנסים באסף גרניט
  • תמונות של האישיות/חברה – האם הכתבה כוללת תמונות של הלקוח? במידה וכן, כמה תמונות? האם התמונות נסרקו בגוגל תמונות? בד”כ כתבה שמכילה תמונות של הלקוח, נחשבת ל”חזקה” יותר. 
  • הקשר תוכני – האם הבן אדם/המותג הוא מרכז האייטם, או רק מוזכר בתוך הטקסט? אם הוא מוזכר רק בתוך הטקסט, הכתבה נחשבת ל”חלשה”. בד”כ כאשר מדובר באייטם שלם שעוסק רק בלקוח, מדובר בכתבה “חזקה” ומחופשת יותר. 
  • מונה כניסות – לעיתים ישנם אתרים שמציגים את מספר הכניסות לכתבה. זה לא תמיד נכון ועדכני, אבל עדיין מעיד על מגמה מסוימת. 
מונה כניסות מסומן בצהוב
  • וידאו שמשולב בכתבה – סרטוני וידאו מוסיפים זמן שהייה בעמוד, אך מנגד הם נחשבים לאלמנט שמחליש את הכתבה מבחינת גוגל – לעיתים קרובות. כמו כן, האם הוידאו נסרק בפני עצמו בגוגל סרטונים?
  • שיתוף ברשתות חברתיות – האם גוף התקשורת שבו פורסמה הכתבה, שיתף את הכתבה ברשתות החברתיות וקרא לגולשים ולעוקבים להיכנס ולקרוא את הכתבה?
  • מימד ויראלי – האם נושא הכתבה מעניין ציבורית? האם הכתבה מייצרת באזז ויראלי ברשתות החברתיות?
ידיעות אחרונות מפיצים בפייסבוק תכנים המפנים לאתר שלהם

צפו: הרצאה על סוגי אזכורים בתקשורת מתוך יום עיון ב"קרן מנדל"

תום רוזנשטרום

תום רוזנשטרום

מנהל פרויקטים ותוכן בעל ניסיון של שנים בכתיבת וביצירת תוכן טקסטואלי, וצילום ועריכה של סרטים. סטודנט לתואר ראשון BA במדעי המדינה ויחסים בינ”ל מטעם האוניברסיטה הפתוחה. כותב ובוחן מספר שנים באתר השוואת המחירים ZAP ובאתר הטכנולוגיה Wisebuy. הצטרף בשנת 2018 לצוות ב-eBrand בתור מנהל תוכן, ולאחר מכן החל לנהל פרויקטים העוסקים בניהול מוניטין ובשיווק דיגיטלי.

או השאירו פרטים ואנו נחזור בהקדם:

מה חדש בבלוג?

ארכיון בלוג

eBrand בפייסבוק

Call Now Button