האם השם שלנו יהיה “נקי” ממסמכים משפטיים כשיחפשו אותו ב- Google?

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
שיתוף ב whatsapp
WhatsApp
שיתוף ב email
שליחה במייל
שיתוף ב print
הדפסה

lawsite-300x261מדי חודש אנו מטפלים בעשרות פניות של אנשים וגופים, הסובלים מכך שמסמכים משפטיים מופיעים תחת שמם לאחר חיפוש ב- Google. מסמכים אלו מופיעים באתרי מאגרי מידע שאוספים אותם בצורה אוטומטית ושומרים אותם בארכיונים בלתי נגמרים.
אותם אתרים (שרובם נבנו לצרכים מסחריים להפקת רווחים) אוספים, אוגרים ומפרסמים את המידע מתוקף חוק “זכות הציבור לדעת” ו- “פומביות הדיון” – אולם יש אפשרות כי בעתיד הקרוב הם יאבדו בצורה משמעותית מכוחם.

אם בעבר, על מנת להגיע למידע משפטי שמוגדר פתוח לציבור, היינו צריכים לכתת את רגלינו לבית המשפט ולנבור בארכיון בצורה ידנית באלפי מסמכים, הרי שעידן האינטרנט מאפשר לנו להיחשף למידע הזה בצורה הרבה יותר נוחה ומהירה. לא רק זאת – הטכנולוגיה של Google, מאפשרת לכל אחד מאיתנו למצוא את המידע בצורה נגישה ומסודרת – כשכל מה שיש לעשות הוא להקליד שם בתיבת החיפוש.

“מתן גישה ל- Google – מהווה פגיעה בפרטיות”

אפשרות זו גורמת למצב בו גולש, לדוגמא, יכול לחפש שם של אדם זה או אחר במטרה לקבל מידע עסקי עליו, ולפתע ייחשף לאותו מידע משפטי, בלי שבכלל הוא התכוון לכך וזה כמובן יכול להשפיע לרעה על הרושם הדיגיטלי הראשוני שהוא יקבל על אותו אדם.
אגב, המידע המשפטי הזה יכול להיות ישן (ישנם מסמכים שסרוקים ברשת דיגיטליים מאמצע שנות ה- 90) וכלל לא רלוונטי לאותו אדם היום. למצב מסוג זה יש כמובן השלכות הרות גורל, במיוחד עבור אנשי ובעלי עסקים (חלקם לגיטימיים ונקיי כפיים), שכל “פשעם” הוא שהיו מעורבים בהליך משפטי. אולם ייתכן וקרב היום בו מידע זה לא ייחשף בדרך בו הוא נחשף היום.

haaretzבשבוע שעבר פרסמה רויטל חובל ב”הארץ” כי בפנייה שנמסרה ב-18 באוגוסט, הודיע היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו”ד ברק לייזר, לאתרי המאגרים המשפטיים כי עליהם לחתום על כתב התחייבות בו הם מתבקשים להצהיר כי ידוע להם שמתן גישה למידע המצוי ברשותם באמצעות Google, עשוי בפני עצמו להוות פגיעה בפרטיות ועל כן הם מתחייבים לנקוט בכל האמצעים הדרושים על מנת למנוע אינדוקס המסמכים במנוע החיפוש”.

מיד לאחר שקיבלו את הפנייה, אתרי המאגרים המשפטיים עתרו במהרה לבג”צ בטענה כי אין זה מסמכותה של הנהלת בתי המשפט להגביל פרסום פסקי דין וכי ההחלטה סותרת את עקרון פומביות הדיון הקבוע בחוק יסוד. עוד נטען לאפליה ופגיעה בשוויון כאשר לפי ההחלטה, הגישה לאותם פסקי דין תתאפשר למנויים בתשלום של אותם מאגרים, שהם לרוב עורכי דין ומשפטנים, בעוד שהציבור הרחב, שצורך מידע כיום דרך האינטרנט, יהיה מנוע.

העתירה לבג”ץ הובאה להכרעתו של השופט ניל הנדל, שהורה למדינה להגיב עד 7 בספטמבר, יום אחד לפני המועד שבו היתה אמורה להיכנס ההוראה לתוקף. פרקליטות המדינה הגישה בקשה לארכה של שלושה שבועות לצורך תגובתה, והוסכם כי עד אז ההחלטה לא תיכנס לתוקף.

במקום לאסור בצורה גורפת – להתאמץ טיפה יותר

אפשר לחזות שתגובת פרקליטות המדינה תתייחס כמובן לפגיעה בפרטיות. עיקרון פומביות הדיון נועד לשרת מטרה חברתית שבבסיסה הזכות של אדם זה או אחר לדעת על עברו המשפטי של אדם זה או אחר – בין אם הוא הולך לעשות איתו עסקים ובין אם הוא הולך לצאת איתו לדייט. אלא שהנגישות האינטרנטית לאותם מאגרים, גרמה לכך שהיא יותר משרתת את יצר המציצנות ופחות את אותה תועלת חברתית.

DSC6343-post-300x272בפוסט שפרסם בשבוע שעבר עו”ד יהונתן קלינגר, הוא עשה הפרדה בין אלה המתפרסם עליהם מידע משפטי אישי ולבין אלה המתפרסם עליהם מידע משפטי עסקי. “לראשונים, בעקבות חוק הגנת הפרטיות, יש זכות לפרטיות, ולשניים, מה לעשות, אין”, טוען קלינגר. “לכן, דווקא החלטת הנהלת בתי המשפט עליה שמענו השבוע, לאסור בצורה גורפת על הנגשת מאגרים באמצעות מנועי חיפוש לציבור, היא בעייתית הרבה יותר מאשר שהיא צודקת.
ההחלטה של הנהלת בתי המשפט, לפיה מאגר משפטי לא יוכל לאפשר גישה לכלל המידע, אינה יכולה לעמוד. חלק ניכר מהמידע הוא מידע עסקי, של תאגידים ולא של בני אדם בשר ודם. מידע זה ברור שחייב להיות מונגש, וכך גם תביעות נגד רשויות ציבוריות על עוולות שגרמו. היתכן כי מידע ציבורי על עוולות ציבוריות יוסתר בשם ההגנה על הפרטיות? לא”.

לטענת קלינגר, “הנהלת בתי המשפט צריכה להנגיש את כל המידע האפשרי, את כל המידע שיש בו עניין ציבורי, ולהסתיר בהחלטות את כל המידע שהיא מגדירה כמידע פרטי. היא יכולה להחליט כבר היום אלו החלטות ידונו בדלתיים סגורות ואלו לא. הרי, מעסיק שמלין שכר באופן סדרתי לעובדיו צריך להיות מודע לכך שאם יתבע הדבר יפורסם ברשת. כך גם לגבי חברת ביטוח שמתחמקת מתשלום למבוטחיה.
הפתרון ל”בעיית” הפרטיות בפסקי דין אינה איסור גורף לפרסום פסקי הדין ולהנגשתם לציבור. הפתרון הוא להתאמץ טיפה יותר, ולהנגיש את כל מה שאפשרי. חובתה של הרשות לפתוח כמה שיותר מידע לציבור”.

ההגבלות על האח הגדול

google-big-brother

אפשר לראות בהוראה לאתרי המאגרים למנוע מ- Google אינדוקס של מסמכים משפטיים המשך ישיר לפסיקת “הזכות להישכח” של האיחוד האירופאי, שתאורטית מחייב את Google להיענות לבקשתם של אנשים להסיר מאינדקס החיפוש קישורים שלטענתם מהווים פגיעה בפרטיותם. הוראות ופסיקות אלה מעידות על מגמה שמקורה בהתחזקותו של Google ככלי כוחני שיש לו השפעה על המוניטין של כל אחד ואחד מאיתנו.

השאלה היא כמובן מה יכריע: הרצון לשמור על חופש המידע והביטוי מול הרצון למנוע פגיעה בפרטיות. רק ימים יגידו לאיזה צד תיטה כף המאזניים. כרגע עוד מוקדם לקבוע.

צוות האתר של איברנד

צוות האתר של איברנד

צוות האתר של איברנד מביא לכם משתמשי האתר את כל המידע על ניהול מוניטין באינטרנט: מגמות, מחקרים, נתונים מעניינים ועוד. כמי שהיו הראשונים בתחום בישראל, אנו מתעדכנים כל העת בחידושים בתחום ניהול המוניטין לאנשים ולעסקים בתוצאות החיפוש.

או השאירו פרטים ואנו נחזור בהקדם:

מה חדש בבלוג?

ארכיון בלוג

סרטון החודש

eBrand בפייסבוק

Call Now Buttonחייגו עכשיו | Call Now